פסק-דין בתיק ת"א 36024-04-10

אקדמות מלין

1.         התובעת הינה חברה רשומה כדין  בישראל ועוסקת, בין השאר ומזה שנים רבות, בייצור ושיווק תערובת ומזון לבקר ולעופות. דהיום, היא הבעלים של מכון תערובת הנמצא בכפר אכסאל.

2.         בשנת 1994, התקשרה התובעת בחוזה מכר מקרקעין עם כונס הנכסים של נכסי חברת מכון המפרץ לתערובת בע"מ (בפירוק), לפיו רכשה היא מכונס הנכסים מקרקעין הנמצאים בצומת וולקן והידועים גם כחלקה 31 בגוש 11635 (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין, כללו, בזמנו, קרקע בשטח 2,480 מ"ר (להלן: "הקרקע"), מבנה למכון תערובת (להלן: "המבנה") וציוד ומכונות המפעל. בהתאם לחוזה המכר האמור , התובעת רכשה את המקרקעין בתמורה מוסכמת וכוללת בסך של 1,125,000  דולר ארה"ב.

3.         במהלך השנים 1995 ועד 2006, ניכתה התובעת פחת, בגין המבנה מהכנסותיה השנתיות והמדווחות לרשויות המס  (להלן: "הפחת"),והכל לפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961. (להלן: "פקודת מס הכנסה ") ותקנות מס הכנסה (פחת) 1941 .

4.         בשנת 2006, הפסיקה התובעת את פעילותה העסקית במקרקעין. היא הרסה (בשנת 2008) את המבנה והמגרש הוצע למכירה.

5.         ביום 19.2.2008, התקשרה התובעת בחוזה מכר מקרקעין עם יניב חברה לאנרגיה לישראל בע"מ , לפיו מכרה היא את הקרקע לחברת יניב, בתמורה כוללת ומוסכמת בסך של 4,400,000 ש"ח (להלן: "חוזה המכר"). ויודגש: הנתבע 3, עו"ד דניאל ברק, ייצג את התובעת וחברת יניב בעסקת המכר דנן (להלן: "עסקת המכר"). למותר לציין, כי הנתבע 3 ניסח וערך את חוזה המכר.

6.         חוזה המכר כולל תניה בדבר מסים , הוצאות ותשלומים, ולפיה נקבע, בין השאר, כי מס שבח ומס מכירה, במידה ויחולו, ישולמו על-ידי התובעת - המוכרת. (ס' 9.3 ו- 9.4, לחוזה המכר).

7.         וכן, במעמד חתימת חוזה המכר, קרי - ביום 19.2.2008, חתם מנהל התובעת, מר עבד חמיס (להלן: "חמיס"), על טופס הצהרה על מכירת/רכישת זכות במקרקעין (טופס מש"ח), (להלן: "ההצהרה"). ההצהרה הוגשה למנהל מיסוי מקרקעין-חיפה (להלן: "המנהל"), לפי סעיפים 73(א)(2) ו- 73(2) לחוקי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג - 1963 (להלן: "חוקי מיסוי מקרקעין"), קרי - הצהרה שהיא שומה עצמית לצורך מס שבח ומס רכישה.

8.         ביום 16.3.2008, חתמה התובעת על טופס הקרוי "הזמנת עבודה", לפיו היא הזמינה מהנתבע 1, מר שמחה קלמנוביץ, יעוץ וטיפול בשמה ועבורה "בנושא מיסוי מקרקעין, מס הכנסה, מע"מ, מנהל מקרקעי ישראל, טאבו, רשויות מקומיות, ועדות תכנון, היטלים, אגרות וכו,". שכר טרחתו של הנתבע 1 יהא "25% מהסכום הכולל של הקטנת החיובים בתוספת מע"מ", כאשר "הסכום הכולל של החיובים עם תחילת הטיפול [הוא סך של -ש.ס] 672,466 ש"ח". (להלן: "הזמנת העבודה").

9.         וכן, ביום 16.3.2008, חתמה התובעת על יפוי-כוח, לפיו היא יפתה את כוחו של הנתבע 1 לטפל בשמה ועבורה "בנושא מיסי מקרקעין, מס הכנסה, מע"מ, מנהל מקרקעי ישראל, טאבו, רשויות מקומיות, וועדות תכנון, היטלים, אגרות וכו". (להלן: "יפוי-הכוח").

10.       הנתבע 3, שלח (ביום 13.4.2008) מכתב לתובעת, בו ביקשה לשלם לנתבעים  1 ו- 2 את שכר טרחתו בטענה, כי הם גרמו לה חסכון בתשלום מס שבח החל על עסקת המכר, כך שהמס שהתובעת שילמה, בפועל, הוא סך של 56,928 ש"ח, במקום הסך של 672,466 ש"ח. לפיכך, שכר טרחתם של הנתבעים 1 ו- 2, הינו סך של 177,736 ש"ח, כדלקמן: = 25% X 615,558 ש"ח = 56,928 ש"ח - 672,466 ש"ח

177,736 ש"ח = (מע"מ)  23,852 ש"ח + 153,884

(להלן: "שכר הטרחה")

אכן, התובעת נענתה לדרישתו של הנתבע 3 ושילמה  (ביום 21.4.2008) סך של 88,668 ש"ח לכל אחד מהנתבעים 1 ו- 2, וביחד - 177,736 ש"ח.

טענות התובעת

11.       התובעת טוענת, בין השאר, כי היא שכרה את שירותיו המקצועיים של הנתבע 3 לצורך ייצוגה בעסקת המכר על כל היבטיה, לרבות מיסוי העסקה, והיא שילמה לו את שכר טרחתו שנדרש על-ידו.

הנתבע 3 מסר לה, כי על-פי נתוני עסקת המכר, תחויב היא במס שבח בסך של 672,466 ש"ח ,וכי  הנתבעים 1 ו- 2, הינם יועצי מס ומומחים, בעלי ניסיון רב, קשרים וכישורים, וביכולתם להפחית, באופן ניכר, את גובה מס שבח החל על העסקה, וכן שכרם יהא נגזר מסכום אותו יחסכו לתובעת.

12.       וכן, לאחר שהנתבעים 2 ו- 3 הציגו את עצמם כמומחים לדבר, חתמה התובעת על הזמנת העבודה ויפוי-הכוח.

13.       התובעת סמכה את ידה על הנתבעים ועל הצהרותיהם, שיתפה פעולה עמם באופן מלא, מסרה להם את כל המסמכים והמידע שנתבקשו על-ידם לצורך ההצהרה, הטיפול בשומה ובתשלומי המס.